קלינאות תקשורת - טיפול אבחון ומניעה של מגוון קשיים בתחומים של שפה דיבור ותקשורת, דחיקת לשון ו- שיבושי היגוי 

קלינאות תקשורת - טיפול אבחון ומניעה של מגוון קשיים בתחומים של שפה דיבור ותקשורת, דחיקת לשון ו- שיבושי היגוי

אפרת קורצר קלינאית תקשורת מוסמכת סוקרת מגוון קשיים בתחומים של שפה דיבור ותקשורת, דחיקת לשון ושיבושי היגוי המטופלים על ידי קלינאי תקשורת. מקצוע קלינאות תקשורת עוסק באבחון טיפול ומניעה של מגוון רחב של קשיים ובעיות בשפה בדיבור ובתקשורת אצל אנשים בכל הגילאים - ילדים צעירים, בני נוער ומבוגרים.

מאת: אפרת קורצר קלינאית תקשורת מוסמכת

קלינאות תקשורת הינה מקצוע פארא רפואי העוסק באבחון, טיפול ומניעה של בעיות וקשיים בשפה, בדיבור ובתקשורת. קלינאי תקשורת מאבחנים ומטפלים באנשים בכל הגילאים - ילדים צעירים, בני נוער ומבוגרים המפגינים קשיים בשפה, הפרעות בדיבור ו/או בתקשורת.

במאמר זה אתייחס לרכיבים של השפה אשר נרכשים בשנות הילדות המוקדמות במסגרת התפתחות השפה והדיבור, אסביר מהם הקשיים השכיחים בשפה ובדיבור אצל ילדים צעירים, בני נוער ו- מבוגרים, לאן ולמי יש לפנות לצורך אבחון וטיפול במידת הצורך.

רכיבי השפה הנרכשים בשנות הילדות המוקדמות במסגרת התפתחות השפה והדיבור:

רכיבי השפה השונים נרכשים באופן הדרגתי לאורך שנות הילדות המוקדמות. קשיים בשפה, דיבור ותקשורת יכולים לבוא לידי ביטוי בהבנה של השפה ו/או בהבעה השפתית (בדיבור), ביחס לכל אחד מרכיבי השפה:

פונולוגיה - מערכת הצלילים של השפה: ילדים צעירים רוכשים את היכולת להפיק את מערכת הצלילים של השפה באופן הדרגתי. בגיל ארבע שנים ילדים מסוגלים להפיק כמעט את כל הצלילים של השפה בצורה מדויקת. הצלילים "ר", "ו" והצלילים השורקים ("ש","ס","ז","צ") נרכשים בהדרגה מגיל ארבע שנים ועד גיל שבע שנים.
הסיבות לקשיים בשימוש תקין ורציף בצלילים של השפה מגוונות. לדוגמא, ילד הסובל מזיכרון שמיעתי לצלילים קצר מהמצופה לגילו, עלול להשמיט הברות במילים ארוכות. ילד הסובל מקשיים בתכנון של רצף הצלילים יפגין קושי בהגיית הברות ודיבורו יתאפיין במגוון מצומצם של צלילים.

מורפולוגיה - מערכת חוקים לבנייה של מילים: בשפה העברית קיימת מערכת חוקים ליצירה של מילים. פעלים, לדוגמא, בנויים מאותיות שורש שאליהן מצטרפות אותיות מוספיות. בפעלים ובשמות עצם נדרש להוסיף אותיות מוספיות המציינות את המין הדקדוקי ואת ההתאם של יחיד או ריבוי. ילדים רוכשים את מערכת החוקים ליצירה של מילים באופן הדרגתי מגיל שנתיים ועד לשנים הראשונות של בית הספר.
ילדים המפגינים קשיים שפתיים עלולים להתקשות ברכישה של מערכת החוקים המורפולוגית. במצב כזה, לדוגמא, ילד יפנה מילולית לבנים ולבנות בצורה זהה, בלי להוסיף את האותיות המוספיות הנדרשות להבחנה בין מין זכר למין נקבה בדיבור.

תחביר - מערכת חוקים לשיבוץ מילים במשפטים: בשפה העברית קיימת מערכת חוקים המסדירה את האופנים בהם ניתן לשבץ מילים במשפטים. בגיל צעיר ילדים מפיקים משפטים פשוטים ומחוברים. עם התקדמות תהליך ההתפתחות והגדילה ילדים מתחילים לשבץ בדיבור משפטים עם מבנים תחביריים מורכבים יותר כגון: משפטי סיבה, שיעבוד, תכלית ועוד ילדים המפגינים קשיים שפתיים משתמשים לעיתים קרובות במשפטים חלקיים, משפטים לא דקדוקיים ומשפטים בעלי גיוון תחבירי מצומצם המקשה עליהם להביע רעיונות מופשטים.

סמנטיקה - אוצר המילים של השפה: החל מגיל צעיר מאוד ילדים מתחילים לרכוש את אוצר המילים של השפה. בגיל שנתיים מצופה כי ילד יאמר כמאה מילים שונות. אצל ילדים המפגינים קשיים שפתיים נצפה לעיתים קרובות אוצר מילים מצומצם מהמצופה לפי גילם. אצל ילדים אלו ניכר פעמים רבות פער בין אוצר המילים שהילד מבין, שהנו רחב יותר, מאוצר המילים בו הילד משתמש באופן ספונטני.

פרגמטיקה - השימוש בידע של השפה בשיחה: בד בבד עם רכישת מערכות החוקים לפיהן משבצים את הצלילים של השפה במילים ובמשפטים, ילדים לומדים גם איך לתקשר זה עם זה ועם המבוגרים. התקשורת בין בני אדם כוללת תקשורת מילולית (דיבור) ותקשורת לא מילולית (באמצעות הצבעה, תנועות ראש ושפת גוף, מחוות ידיים, פנטומימה וכדומה). ילדים לומדים באופן הדרגתי איך לתת תור בשיחה ואיך להאזין כשהפרטנר לשיחה מדבר. ילדים לומדים להבין שהם נשאלים שאלות ואיך לענות על שאלות. ילדים מפתחים באופן הדרגתי את המיומנות לדבר בצורה שונה אל פרטנרים שונים לשיחה, שכן שיחה בין ילדים שונה משיחה בין ילד לבין מבוגר. הילדים לומדים איך להציג נושא, איך להוסיף מידע בשיחה, איך לפתוח ואיך לסיים את השיחה.

הקשיים השכיחים בשפה ובדיבור אצל ילדים צעירים, בני נוער ומבוגרים, האבחון והטיפול:
להלן אסקור קשיים שכיחים בשפה ובדיבור אצל כל קבוצת גיל המאובחנים ומטופלים על ידי קלינאי תקשורת וכן לאן ולמי יש לפנות לצורך אבחון וטיפול בהם במידת הצורך:

קשיים שפתיים שכיחים אצל ילדים צעירים:
ילדים שאין להם קשיים שפתיים רוכשים שפה ללא קושי, באותו רצף זמנים, ובאותם שלבים. קיימים כמובן הבדלים בינאישיים בקצב ההתפתחות והמעבר בין השלבים, כאשר נצפית אצל ילד צעיר חריגה מהקצב המצופה של התפתחות השפה, התפתחות הדיבור וההתפתחות התקשורת נהוג להפנותו אל קלינאי תקשורת לצורך אבחון הקשיים על מנת להעריך האם קיימת לקות בהתפתחות השפה של הילד.
לקות בשפה היא קושי בהבנה ו/או קושי בדיבור. כלומר, קשיים בהתפתחות השפה יכולים לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנה השפתית (של מה שנאמר, נכתב או סומן בשפת הסימנים תוך שימוש במערכות החוקים של השפה), ובקושי בהבעה שפתית (היכולת לדבר, לכתוב או לסמן בשפת הסימנים, תוך שימוש במערכות החוקים של השפה).
קשיים בדיבור עלולים להופיע על רקע סיבות וגורמים שונים, חלקם אורגניים (כגון: אוטיזם, פיגור) וחלקם פונקציונליים (כגון: שיבושי היגוי, בעיות קול ו- צרידות ללא ממצא רפואי). שיבושי היגוי הינם תופעה שכיחה, בה נצפה מצב של הגייה משובשת, לא תקינה, של צליל או צלילים מתוך מגוון הצלילים של השפה. בעיות בהפקת קול ו- צרידות שכיחות גם אצל ילדים צעירים.

אבחון של ילדים צעירים אצל קלינאית תקשורת: ילדים שנראה כי אינם מדברים כפי גילם, מדברים באופן לא ברור, באופן לא מובן, עם שיבושי היגוי מופנים אל קלינאית תקשורת לצורך אבחון של מיומנויות השפה והדיבור ו- שיבושי היגוי. קלינאית תקשורת בודקת באבחון עם הילד את מיומנותו בשימוש במרכיבים השונים של השפה, הדיבור וההיגוי. בתום האבחון יש לקלינאית התקשורת תמונה מקיפה של מיומנויות השפה הדיבור וההיגוי אצל הילד ותחומי הקושי, אם קיימים כאלו.
בהתאם לממצאי האבחון, קלינאית התקשורת ממליצה, במידת הצורך, על טיפול בשפה בדיבור ובהיגוי לקידום המיומנויות השפתיות של הילד, כך שהוא יוכל להביע את רעיונותיו וחוויותיו באופן ההולם את גילו.

קשיים בדיבור ובשפה אצל בני נוער:
בגילאי בית הספר היסודי והתיכון נצפים אצל בני נוער קשיים בקשת של תחומים ביניהם שיבושי היגוי, דחיקת לשון, דיבור חטוף, דיבור לא מובן, דיבור לא ברור, גמגום, בעיות קול ו- צרידות.
שיבושי היגוי שעדיין נצפים אצל בני נוער, לאחר גיל 10 שנים, הם לרוב שיבושי היגוי של קבוצת הצלילים השורקים ("ש","ס","ז","צ"), ושל צלילים חוד לשוניים מכתשיים ("ת","ד","נ") הנהגים בצורה לא מדויקת. שיבושי היגוי של צלילים אלו עלולים להיות חלק ממצב של דחיקת לשון ועלולים להחמיר בעיות אורתודנטיות או להפריע להצלחה של טיפול אורתודנטי. (באתר הבית של קלינאית התקשורת אפרת קורצר תוכלו למצוא מידע מלא על דחיקת לשון, באמצעות הקישור שבתחתית המאמר).
בני נוער עלולים לסבול מליקוי בחיתוך ההיגוי והדיבור. במקרים אלו נשמע דיבור לא ברור או דיבור לא מובן דיו, ומתקבל רושם אצל המאזין כי חלק מהמילים מקוטעות כאילו הדובר בולע הברות.
בנוסף, מקצת מבני הנוער אשר אובחנו בגיל צעיר כבעלי לקויות שפתיות, ממשיכים גם בגיל זה להפגין קשיים שפתיים במידה מסוימת, וחלקם מאובחנים בגיל בית הספר כסובלים מ- לקויות למידה.

אבחון של בני נוער אצל קלינאית תקשורת: במקרים של שיבושים בדיבור ושיבושים בהיגוי, קלינאית תקשורת בודקת באבחון ביחד עם הפונה את מאפייני הדיבור וההיגוי שלו. בתום האבחון יש לקלינאית תקשורת תמונה מלאה של מערכת הצלילים: הצלילים הנהגים כמצופה, הצלילים המשובשים, מידת הדיוק בהפקת הדיבור, המאפיינים הספציפיים של הליקוי בחיתוך הדיבור במידה והדיבור לא מובן או שהדיבור לא ברור. במקרים של קשיים שפתיים, נבדקים התחומים הרלוונטיים למיומנויות השפה והדיבור בגילאי בית הספר היסודי והתיכון.
בהתאם לממצאי האבחון קלינאית התקשורת ממליצה, במידת הצורך, על טיפול להקניה של הגייה תקינה, לשיפור חיתוך הדיבור ומובנות הדיבור, ו/או לקידום מיומנויות השפה והדיבור.

קשיים בדיבור, בעיות קול ו- צרידות אצל מבוגרים:
אנשים מבוגרים עלולים אף הם לסבול מקשיים בדיבור בשפה ובקול על רקע סיבות וגורמים שונים, חלקם אורגניים (כגון: אפזיה ודיסארתריה לאחר אירוע מוחי, צרידות עם ממצא רפואי על מיתרי הקול) וחלקם פונקציונליים (כגון: שיבושי היגוי ו- צרידות ללא ממצא על מיתרי הקול).
לגבי מבוגרים חשוב לדעת כי בעבר, בעת שתחום קלינאות תקשורת עדיין לא היה מפותח בישראל, ילדים רבים לא טופלו ולא תוקנו אצלם שיבושי היגוי. לכן, ישנם אנשים מבוגרים אשר עדיין משבשים הגייה של צליל או מספר צלילים גם בבגרותם. בניגוד לדעה הרווחת, ניתן לתקן שיבושי היגוי ולרכוש הגייה תקינה של צלילים גם בגיל מבוגר. לעולם אין זה מאוחר לפנות ל- קלינאית תקשורת לצורך אבחון וטיפול של שיבושי היגוי, דיבור לא ברור או דיבור לא מובן.

אבחון של מבוגרים אצל קלינאית תקשורת: קלינאית תקשורת בודקת באבחון ביחד עם הפונה כיצד הוא הוגה כל אחד מהצלילים של השפה, בכל אחד מהמצבים בהם הצליל יכול להופיע במילה (בתחילת המילה, באמצע המילה, בסוף המילה). בתום האבחון יש לקלינאית תקשורת תמונה מלאה של מערכת הצלילים: הצלילים הנהגים כמצופה, הצלילים המשובשים, מידת הדיוק בהפקת הדיבור, המאפיינים הספציפיים של הליקוי בחיתוך הדיבור במידה והדיבור לא מובן או שהדיבור לא ברור.
בהתאם לממצאי האבחון קלינאית התקשורת ממליצה, במידת הצורך, על טיפול להקניה של הגייה תקינה ולשיפור חיתוך הדיבור ומובנות הדיבור.

הפנייה לאבחון אצל קלינאית תקשורת: כיום קיימת מודעות גבוהה אצל גורמים רפואיים מוסמכים (כגון: רופאי ילדים, רופאי אף אוזן וגרון, אורתודנטים ורופאי משפחה) וכן במערכת החינוך (כגון: גננות, מורות, יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות חינוכיות, מאבחנים דידקטיים) למכלול הבעיות בתחומי השפה, הדיבור וההיגוי לרבות שיבושי היגוי, דיבור לא מובן ו- דיבור לא ברור והם מפנים ילדים צעירים, בני נוער ומבוגרים אל קלינאית תקשורת לצורך אבחון וטיפול. אם התרשמתם כי ילדכם אינו מדבר כפי גילו, כי לילדכם שיבושי היגוי, דיבור לא ברור או דיבור לא מובן, או כי הדיבור שלכם או של בן זוגכם איננו ברור, או כי קיימים שיבושי היגוי, מומלץ לפנות אל קלינאית תקשורת גם באופן עצמאי לצורך אבחון.

מאחר שהשפה היא אמצעי התקשורת העיקרי בין בני אדם אשר מאפשר להעביר רגשות, מחשבות, רצונות, צרכים, מידע ורעיונות בין בני אדם, קלינאית התקשורת מעניקה טיפול המיועד להפוך תקשורת זו לקלה ונוחה ככל האפשר.

אפרת קורצר קלינאית תקשורת מוסמכת - אבחון וטיפול בבני נוער, מבוגרים בבעיות של צרידות, קשיים בהפקת קול, דיבור לא מובן, דיבור לא ברור, שיבושי היגוי ודחיקת לשון - אתר הבית

המידע המובא במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לבדיקה וייעוץ פרטניים אצל קלינאית תקשורת וגורמים רפואיים מוסמכים.